הלוואה כנגד נכס

1. יכולת ההחזר של הלקוח במקרים קודמים.
2. האם בעבר ללקוח היו חזרות של שיקים או של הוראות קבע בחשבון.
3. האם אי פעם הלקוח פיגר בהחזר שהיה אמור להחזיר לבנק.
4. מה רמת הסיכון הכללית של החשבון בקריטריונים של בנק ישראל.
5. האם ללקוח יש משכורת יציבה הנכנסת ומוגדרת ככניסת 'משכורת' באותו המועד בכל חודש.
6. האם הלקוח שכיר או עצמאי.
7. מה הוותק של הלקוח במקום העבודה.
8. מה יחס ההחזר של ההלוואה כנגד ההכנסה.
9. האם ישנן הוצאות קבועות מדי חודש שיש להפחית מההכנסה.
10. מה טיב הבטוחה / הנכס.
11. מה ההכנסה הפנויה לנפש
12. שאלות רבות עולות ומשתנות ברמה אינדיבידואלית בין לקוח ללקוח ובין בקשה לבקשה.

שאלות אלו מסייעות לבנק להחליט האם הלקוח הינו 'לקוח אטרקטיבי' למתן הלוואה או לא. במידה ולא, חלק מן הלקוחות פונים אל פתרונות חוץ בנקאיים ומימון חיצוני אשר לעיתים יכול להיות יקר ובעייתי בהרבה מאשר הלוואה דרך הבנק. הריביות שקיימות במקורות חיצוניים יכולות להיות גבוהות משמעותית אך יש לקחת בחשבון שככל שהסיכון עולה כך גם מחיר ההלוואה עולה. הלוואות אלו יכולות להתאים לאנשים אשר ניסו בכל הדרכים מול הבנק ולא צלחו או לחילופין פנו ליועץ פרטי המתמחה במקרים מהסוג הזה ובהתאם בנו תכנית הבראה מסודרת על מנת לשפר את מצבם.

הלוואה כנגד נכס הינה הלוואה בטוחה יותר לבנק, בשונה מהלוואות סולו אשר הלקוח לא נדרש להעמיד בטחונות כנגדן. במידה ויש לנו רכב ששווה את גובה ההלוואה שביקשנו או יותר, בית, חסכונות וכו' – נוכל לבקש הלוואה כנגד משכון של אותם נכסים. במקרה זה, הנכס שעליו מושתתת ההלוואה לא ימומש חלילה אלא ימושכן עד תום התשלום. במידה ונרצה או נצטרך להשתמש בנכס טרם זמן פירעון ההלוואה הסופי נוכל תמיד לשנות את לוח הסילוקין ולבקש לבצע פירעון מוקדם מלא או חלקי.