אם באופן כללי, משכנתא מוענקת ללווים כנגד נכס שנרכש והיא מתפרסת לאורך שנים, הרי שבנוגע לנכסים בקיבוצים, המצב קצת שונה. במערך הקיבוצים, כאשר ישנם קיבוצים שטרם בוצע בהם הליך שיוך. מרבית מהדירות לא ביצעו פרצלציה במנהל מקרקעי ישראל ועל כן הבטוחה של מבקש המשכנתא אל מול הבנק נוטלת בספק. במקרה של הקיבוץ, הבתים שייכים לקיבוץ ועל כן העניין מורכב ובטח באם מדובר על מתן משכנתא ללקוח/דייר ספציפי.

במקרים בהם לקוח שרכש דירה ספציפית והוא אינו עומד בתשלומי המשכנתא, יכול הבנק לממש את הנכס ולהחזיר לעצמו את סכום המשכנתא שניתנה ללקוח, אך (כאמור) כאשר מדובר בדירה בקיבוץ, לא יכול הבנק באותה הקלות לממש את הנכס המדובר. המשכנתאות הניתנות לתושבי הקיבוץ, הן יקרות יותר ( ברמת הריביות), מהמשכנתאות הרגילות והסטנדרטיות אותן מעניקים ללקוחות השונים.

במשכנתא הניתנת לחברי הקיבוץ, תתבצע מעורבות של הנהלת הקיבוץ. כדי שהמשכנתא אכן תאושר והלווה יוכל לממש את ההרחבה/הבנייה, יש לזהות את החלקה של מקבל המשכנתא, חשוב למשכן את הזכויות החוזיות הקיימות בין הלווה שהוא חבר קיבוץ לבין הקיבוץ עצמו דהיינו מול הנהלת הקיבוץ ויש לקבל את התחייבות הנהלת הקיבוץ לרישום המשכנתא לטובת המוסד המלווה (הבנק) בסיום השיוך. נכון לשנת 2021, מאשרים הבנקים משכנתאות עד 600 אלף ₪, אותן ניתן לפרוס על פני עשרים ועד 25 שנים.